כניסת משתמשים לאתר

זכור אותי במחשב זה שכחת סיסמה?
גן פרטי גן עירוני
סגור מפה גן פרטי מנוי גן פרטי מנוי גן פרטי שאינו מנוי גן פרטי שאינו מנוי גן עירוני גן עירוני
פורום - הגננות המקצועי פורום - פסיכולוגיה והתפתחות הילד פורום - מוסיקה ותנועה בגיל הרך פורום - רישיונות לגני ילדים פורום - עיצוב תכנון ומיתוג הגן פורום - המלצות על גנים פורום - פרסום הגנים והמשפחתונים
לוח דרוש/ה מורה לתנועה או למוסיקה לוח דרושה סייעת/גננת לוח מטפלות ובייביסיטר
לוח מפעילי חוגים לוח ספקים לוח מסירה החלפה לוח נדלן של גן לוח יד שניה
מאמרים תכנים לגננות שיווק ופרסום בגן ילדים מכללות לגיל הרך
טפסים להורדה בניית אתר אינטרנט לגן מחירון לאתר אינטרנט תכנים ומידע לגננת מתנות לגני ילדים
Google

יום הכיפורים

יום הכיפורים

 יוֹם הַכִּפֻּרִים (ידוע גם בשם יום כיפור, ובקיצור יוהכ"פ), יום סליחה וכפרה, נחשב בימינו למועד היהודי הקדוש ביותר. הוא חל בעשרה בתשרי והוא הצום היחיד שציוויו מהתורה. הוא גם צום הציבור היחיד שדוחה את השבת (שאר הצומות – שכולם מדברי חכמים – אם חלים בשבת נדחים ליום ראשון (עשרה בטבת בשל אילוצי הלוח העברי לעולם לא יחול בשבת; לפי ר' דוד אבודרהם היה דוחה את השבת אילו היה חל בה)).

במקרא הוא נקרא "שבת שבתון", ובמשנה הוא נקרא יום טוב . על פי חז"ל ביום כיפור לאחר שמשה רבנו שהה בהר סיני 40 יום, שהחלו מראש חודש אלול, נמחל ונסלח לישראל על חטא העגל, ומשה ירד מסיני עם הלוחות השניים.

 
הכיפורים בבית המקדש

אופיו הקדום של החג נסוב ברובו סביב העבודה בבית המקדש. למעשה, במקרא מוצג יום זה כיום שבו מכפרים על המקדש מטומאות בני ישראל, ונראה כי כפרתם של בני ישראל נועדה "לנקות" אותם כדי לאפשר את המציאות שבה שוכנת נוכחות אלוהית תמידית בתוך עם שמטבע הדברים חוטא ["וכיפר... וכן יעשה לאהל מועד השוכן אתם בתוך טומאותם" (ויקרא ט"ז, ט"ז)].

ביום זה נהג במקדש סדר יום מיוחד, שבמרכזו הכהן הגדול, אשר נכנס - בפעם היחידה בשנה - אל תוך קודש הקודשים, המקום המקודש ביותר במקדש, שאליו אסור לאף אדם להיכנס באף זמן מלבד לכהן הגדול בזמן זה. עבודת יום הכיפורים כוללת הקרבת קורבנות מיוחדים: מוקרב פר לחטאת ואיל לעולה, ומובאים שני שעירים שעליהם נערך גורל - שעיר אחד משולח לעזאזל ושעיר אחד מוקרב. את דם הפר ודם השעיר מזים לפני ארון הברית בקודש הקודשים ועל הפרוכת בהיכל. על הקורבנות מתוודה הכהן הגדול על עוונותיו, עוונות אחיו הכהנים, ועל עוונות עם ישראל.

כן כוללת העבודה הקטרת קטורת, שנעשית בקודש הקודשים. ביציאתו משם מתפלל הכהן תפילה קצרה על עם ישראל. הקטרת הקטורת ביום הכיפורים היוותה סלע מחלוקת בימי בית שני בין הפרושים והצדוקים, כאשר הצדוקים טענו שיש להקטיר את הקטורת קודם הכניסה לקודש הקודשים, ובכך להיכנס בענן לשם, ואילו הפרושים טענו שיש להקטיר אותה רק בפנים. יש הקושרים ויכוח לכאורה טכני זה עם אמירות מהותיות, כגון השאלה האם יש לגשת אל האל בדעה צלולה או בערפל מיסטי, או דיונים אחרים.

עבודת כהן גדול המיוחדת ליום הכיפורים נעשית בבגדי לבן - ארבעה בגדים פשוטים מבד, לעומת בגדיו הרגילים של הכהן הגדול, בגדי זהב, הכוללים ארבעה בגדים נוספים ומפוארים, שבו הוא עובד גם ביום זה את העבודות הרגילות. נראה שבגדי הלבן מסמלים עמידה של התבטלות כלפי האלוהים, כהתאמה ליום זה של טהרה וכפרה, לעומת הפאר הרגיל שיש בעבודת מלך מלכי המלכים.

הכהן הגדול היה עורך את כל עבודות היום (כולל העבודות הרגילות). בין עבודה רגילה לעבודה המיוחדת ליום הכיפורים, הוא היה טובל במקוה ומחליף את בגדיו. בנוסף, הכנות רבות היו נערכות לפני יום הכיפורים (ביניהם, היה פורש מאשתו שבעה ימים קודם לכן) על מנת שיבוא מוכן כדבעי אל עבודת יום זה, במיוחד הקטרת הקטורת שנחשבת כ"עבודה קשה שבמקדש".

 
 מנהגים וסממני היום בימינו

ליום הכיפורים מספר מאפיינים: איסורים: צום (איסור אכילה ושתיה), איסור מלאכה (כמו בשבת), איסור נעילת נעלי עור ושאר חפצי עור, איסור רחיצה, איסור סיכת הגוף ואיסור על קיום יחסי מין. מצוות: חשבון נפש, סעודה מפסקת, חזרה בתשובה.

 צום ותענית

המצווה היסודית ביום זה, על פי ההלכה, היא עינוי הגוף, ככתוב בתורה:

וְהָיְתָה לָכֶם, לְחֻקַּת עוֹלָם: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ--הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם.

איסור על חמשת עינוגי הגוף - אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה בשמנים, יחסי מין, ונעילת נעלי עור [6]. ע"פ חלק מהדעות רק אכילה ושתיה אסורות מן התורה, ושאר העינויים מקורות באיסור חכמים.

מטרת הצום מבוארת בתורה, בפסוק הסמוך לציווי על העינוי

כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם: מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה', תִּטְהָרוּ.

טיב הקשר בין העינוי לכפרה איננו מפורש, אך נראה שתענית מהווה תנאי הכרחי לכפרת האדם מישראל. דינו של זה שאינו מתענה הוא כרת.

על פי ההגות המקובלת ביהדות, מטרת הצום אינה לגרום סבל לאדם כמקובל בתרבויות מסוימות, אלא לשחרר אותו ממגבלות הגוף לנסות לעשות אותו דומה למלאכים שאין להם צרכים גופניים, כדי שיוכל להתרכז בעבודה הרוחנית של היום.
לדוגמה דברי הרמב"ם במורה נבוכים בנושא :

טעמו של הציווי על צום כפור ברור גם כן: לתת את דעת התשובה. והוא היום שבו הוריד אדון הנביאים את הלוחות השניות ובישׂר להם שנסלח חטאם הגדול. ואותו יום נעשׂה לנצח יום תשובה ועבודת ה' צרופה. לכן הורחק ממנו כל עונג גופני (מצוות העינוי) וכל מאמץ להשׂיג תועלת גופנית (איסור המלאכה), כוונתי לעשׂיית מלאכות, ומצטמצמים בו באמירת הוִידוּיים, כלומר, בהודאה בחטאים ובתשובה מהם.

איסור מלאכה

בהמשך לציווי על העינוי, מצווה התורה גם על שביתה:

תְּעַנּוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ -- הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם.

איסורי המלאכה ביום כיפור זהים לאיסורי המלאכה בשבת, ואין בהם את ההקלה הכתובה בימים טובים – התרת "מלאכת אוכל נפש". בדומה למצוות העינוי, גם עבירה על איסור המלאכה גוררת עונש כרת.

 תפילה

נוהגים להתפלל בבית הכנסת רוב רובו של היום. מתפללים את התפילות הרגילות של חג: (לפי הסדר) ערבית, שחרית, מוסף, מנחה) ונהוג להתפלל עטופים בטלית בכל התפילות. בחלק מקהילות ישראל נוהגים גם ללבוש קיטל לפי הפסוק "אם יהיו חטאיכם כשנים - כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע - כצמר יהיו". לצורך מילוי נפח התפילות הוספו פיוטים רבים. התפילה של יום כיפור כונסה לספר תפילות מיוחד הנקרא מחזור.

בנוסף מתפללים ביום הכיפורים:

  • ספרדים: שני פיוטים, "לך אלי תשוקתי", שחיבר אברהם אבן עזרא ו"שמע קולי אשר ישמע בקולות" שחיבר רב האי גאון.
  • אשכנזים:"תפילה זכה", התפילה הראשונה בסדר התפילות, שבה האדם מתוודה וסולח לאנשים שפגעו בו. תפילה זו נעשת בשקט בין האדם לעצמו.
  • "כל נדרי", התפילה הציבורית הפותחת של יום כיפור, לפני תפילת ערבית, בה מתירים את הנדרים של השנה החולפת, ובעיקר נדרים שאינם מדעת, שהם מעשים אנו חוזרים עליהם שוב ושוב (ובחלק מהנוסחים גם של השנה הבאה) ושבה מתחילים את יום כיפור.
  • תפילת מוסף של יום הכיפורים כוללת את "סדר העבודה" שבו מפרטים את סדר העבודה במקדש בעבר, מכיוון שזה היום היחיד שבו היה נכנס הכהן הגדול לקודש הקודשים בבית המקדש, לבקש כפרה על העם.
  • "תפילת נעילה" - שבה מסיימים את יום כיפור.
  • בשמע ישראל נהוג להגיד את הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקול רם במקום בלחש כנהוג בדרך כלל.
  • וידוי - בכל אחת מתפילות יום כיפור כולל תפילת מנחה שלפני יום כיפור משולב הוידוי כשהוא מסודר לפי אותיות האלף בית "אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו דופי וכו'." בכדי ליצור מכלול מקיף ושלם של וידוי סביב רובם של העבירות הקיימות.

פיוטים ותוספות: מקובלים פיוטים רבים ביום הכיפורים. בעיקר אצל האשכנזים "ונתנה תוקף", (בתפילת מוסף) המתחיל ב:"ונתנה תוקף קדושת היום, כי הוא נורא ואיום, ובו תינשא מלכותך וייכון בחסד כסאך ותשב עליו באמת". "סדר העבודה" בתפילת מוסף: פיוט על מראהו של הכהן הגדול בצאתו בשלום מן הקודש, שמתואר שם ברוב הדר. יש לציין שגירסה קדומה מאוד של שבח זה של מראה כהן, מופיעה כבר ספר בן סירא, מתקופת בית שני. פיוט מרגש על עשרת הרוגי מלכות. "אל נורא עלילה" (של משה אבן עזרא) לפני תפילת נעילה. "שלוש עשרה מידות הרחמים" בתפילת הנעילה. פיוט התחינה "הנני העני ממעש" לפני תפילת העמידה של מוסף.

 

  מה נלמד בגן

מנהגו העיקרי של יום הכיפורים,"צום", קשה להבנה ותפיסה אצל רוב הילדים בגיל הרך ועל כך אזכיר ואסביר מנהג זה אך לא אמקד את העיקר הלימוד והשיחה סביבו וארבה לדבר על משעמות הסליחה ביום הכיפורים והדגשת החברות בין האנשים ברמה המוחשית ואקשר לחיי היום יום של הילד/ה- בגן,בבית,בחוץ,עם הוריו,משפחתו,חבריו ומכריו.

*נחזור ונזכיר את מנהג תקיעה בשופר, שנלמד כבר כחלק ממנהגי ראש השנה.
*נלמד כי ביום הכיפורים נוהגים ללבוש בגדים לבנים,ללכת לבית הכנסת ולהתפלל.

מושגים-
סליחה סלחתי
לצום
להתחרט
תפילה-להתפלל
טלית
שופר
כיפה
בית כנסת 
חברות

שירים
יום הכיפורים יום לסליחות
אל תכה זה לא יפה
אל תכעס ואל תרגז
זרת לזרת לשלום,כל הריב היה חלום

סיפורים
ידידות
יום הכיפורים של שלומית
כולם אומרים שלום
למה לחתולה אין חברים 
איך מבקשים סליחה
חברים יקרים 
הצום
ניר מתקוטט

 

 
 

                             לבקש סליחה                                        אמירה עתיר

כבר שבוע שעצוב לי
חברי עלי כועס,
ומאד מאוד חשוב לי 
שיסכים להתפיס

כי המריבה הפעם
איך התחילה - לא אדע,
אבל להכחיש אין טעים-
הוא צדק, אני מודה.

לו הצעתי צעצוע
וקויתי שישכח,
אך ה"ברגז" כבר קבוע,
מה עושים כדי שיסלח?

אמא בחיוך אומרת:
התנצלות רק מוכיחה 
שהנך כבר מבגרת.
גשי אליו, בקשי סליחה!

אז מדוע זה, כשאמא 
בי נזפה במקום ברות,
לא אמרה: ילדה, סלחי נא
לאמך על הטעות!?

חתימה טובה

 
   
   
   
   
   
כל הזכויות שמורות Copyright © 2005
בניית אתרים ekdesign.co.il