כניסת משתמשים לאתר

זכור אותי במחשב זה שכחת סיסמה?
גן פרטי גן עירוני
סגור מפה גן פרטי מנוי גן פרטי מנוי גן פרטי שאינו מנוי גן פרטי שאינו מנוי גן עירוני גן עירוני
פורום - הגננות המקצועי פורום - פסיכולוגיה והתפתחות הילד פורום - מוסיקה ותנועה בגיל הרך פורום - רישיונות לגני ילדים פורום - עיצוב תכנון ומיתוג הגן פורום - המלצות על גנים פורום - פרסום הגנים והמשפחתונים
לוח דרוש/ה מורה לתנועה או למוסיקה לוח דרושה סייעת/גננת לוח מטפלות ובייביסיטר
לוח מפעילי חוגים לוח ספקים לוח מסירה החלפה לוח נדלן של גן לוח יד שניה
מאמרים תכנים לגננות שיווק ופרסום בגן ילדים מכללות לגיל הרך
טפסים להורדה בניית אתר אינטרנט לגן מחירון לאתר אינטרנט תכנים ומידע לגננת מתנות לגני ילדים
Google

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, המצוין מדי שנה בד' באייר, הוא יום זכרון גבורה ללוחמי צבא ההגנה לישראל ושאר כוחות הביטחון שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל, ללוחמי המחתרות שנפלו למען תקומת ישראל (מאז 1860 - עת החלה היציאה מחוץ לחומות בירושלים), ללוחמי היישוב בצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה ולנפגעי פעולות הטרור, להתייחדות עם זכרם ולהעלאת מעשי גבורתם. יום זיכרון זה נקבע על-ידי הכנסת בחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג-1963, שבתחילתו נאמר:

"ד' באייר הוא יום זכרון גבורה ללוחמי צבא-הגנה לישראל שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל וללוחמי מערכות ישראל שנפלו למען תקומת ישראל, להתייחדות עם זכרם ולהעלאת מעשי גבורתם".
 
 מועדו המדויק של יום הזיכרון

אם את גננת גן ילדים, למדי את הזאטוטים כי תחילתו של יום הזיכרון היא משקיעת החמה, וסיומו עם צאת הכוכבים למחרתו. על-מנת למנוע התנגשות בין יום הזיכרון (ויום העצמאות, שחל מיד אחריו) ובין השבת, נקבעו בחוק הכללים הבאים:

  • אם חל ד' באייר ביום חמישי, מוקדם יום הזיכרון ביום אחד, ומתקיים ביום רביעי, ג' באייר.
  • אם חל ד' באייר ביום שישי, מוקדם יום הזיכרון ביומיים, ומתקיים ביום רביעי, ב' באייר.
  • אם חל ד' באייר ביום ראשון בשבוע, נדחה יום הזיכרון ביום אחד, ומתקיים ביום שני, ה' באייר (כלל זה חל החל משנת תשס"ד).

בכל המקרים הללו זז גם יום העצמאות בהתאם, כך שיתחיל מיד עם תום יום הזיכרון.

 

 מנהגי יום הזיכרון

סעיף 3 לחוק קובע את אופיו של יום הזיכרון:

"ביום הזכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים; הדגלים על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי התורן; יקויימו אזכרות ועצרות-עם; ייערכו טקסי התייחדות במחנות צבא-הגנה לישראל ובמוסדות חינוך; תכניות השידורים יביעו את ייחודו של היום."

בערב יום הזיכרון, בשעה שמונה בערב, נשמעת ברחבי הארץ צפירת דומיה בת דקה אחת, המתחילה את אירועי יום הזיכרון. אירוע מרכזי נערך ברחבת הכותל בירושלים בשהתתפות נשיא המדינה, הרמטכ"ל, ובני המשפחות השכולות, ובו מודלקת אבוקת זיכרון. אירועים נוספים נערכים בכל רחבי הארץ. ביום הזיכרון, בשעה 11 לפני הצהריים, נשמעת ברחבי הארץ צפירת דומיה בת שתי דקות, שלאחריה מתקיימים טקסי זיכרון בכל בתי הקברות הצבאיים. האזכרה המרכזית מתקיימת בחלקה הצבאית שבהר הרצל, אירועים נוספים מתקיימים באנדרטאות השונות, בתי יד לבנים, מוסדות חינוך, מחנות צה"ל, אתרי זיכרון ומוסדות ציבור.

בשעה 13 נערך טקס אזכרה ממלכתי לחללי פעולות האיבה, באנדרטה המרכזית לזכרם בהר הרצל בירושלים.

ארועים נוספים שנערכים הם:

  • טקט לזכר החללים הבדווים, נערך באנדרטה לזיכרם שבצומת המוביל.
  • טקס האזכרה הממלכתי לחללי ההעפלה, נערך במוזיאון ההעפלה בחיפה.
  • טקס האזכרה הממלכתי לחללי המחתרות ולעולי הגרדום, נערך במוזיאון אסירי המחתרות בעכו.
  • טקס האזכרה המרכזי לחללי משטרת ישראל נערך בחלקת המשטרה בהר הרצל.
  • החל משנת 2004 נערך בבנייני האומה שבירושלים טקס יחודי המיועד לאוכלוסייה הדתית-חרדית.
  • בשנת 2006 נתקיים לראשונה טקס לזכרם של יהודים שנרצחו בפיגועים ובאירועים על רקע אנטישמי ברחבי העולם.

בטקסים בבתי הקברות הצבאיים נוהגים להוריד את הדגל לחצי התורן, לקרוא תפילת "יזכור" מיוחדת ליום זה, ישנו נאום של נבחר ציבור, חזן שר את תפילת "אל מלא רחמים" בגרסה לזכר חללי צה"ל, מניחים זרים ברחבת האנדרטה מטעם מוסדות וארגונים שונים ומסיימים לרוב במטח ירי כבוד של חיילי צה"ל. בטקסים אחרים, נוהגים להציג מסכת בזמר ובקטעי קריאה לזכר הנופלים. רבים נוהגים לפקוד את בתי יד לבנים ביישובים השונים ולעיין שם בספרי ההנצחה המתארים את החללים. בחלק מהיישובים נוהגים לערוך בערב יום הזיכרון, לאחר הטקס הרשמי, ערב שירי לוחמים, הכולל שירי שכול וזיכרון לנופלים.

על מנת לאפשר לקרובי משפחתם של חללי מערכות ישראל להשתתף ללא קושי בטקסי יום הזיכרון, נקבע בחוק שקרוב משפחה (הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות) רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון ויראו אותו כאילו עבד. סמוך ליום הזיכרון מקבלות המשפחות השכולות איגרת משר הביטחון בתוך מעטפה מיוחדת המעוצבת במיוחד ליום זה.

התקשורת, הכתובה והאלקטרונית, מקדישה ביום זה מקום נכבד לכתבות העוסקות בנופלים, ובהתמודדות עם השכול. דיגלי ישראל מורדים לחצי התורן. בתי העינוגים דוגמת מסעדות, בתי קפה ובתי קולנוע נסגרים במהלך היום. רבים נוהגים להדליק בביתם נר זיכרון.

טקס הדלקת המשואות שנערך ברחבת הר הרצל, חותם את ארועי יום הזיכרון ומתחיל את חגיגות יום העצמאות.

סקירה היסטורית

מלחמת העצמאות נסתיימה בסמוך ליום העצמאות השני ב-1949, והאזכרות לזכר החללי מלחמת העצמאות, התקיימו בשנתיים הראשונות במהלך יום העצמאות עצמו. בקרב המשפחות השכולות הייתה תחושה קשה, קיום האזכרות לצד החגיגות היה קשה מבחינה ריגשית, והם חשו שלא מכבדים את קרוביהם בצורה נאותה, לכן דרשו לייחד יום מיוחד לזכר הנופלים. שר הביטחון דאז דוד בן גוריון, הקים ב-1951 מועצה ציבורית להנצחת הנופלים, וזו המליצה על ד' באייר כ"יום הזיכרון הכללי לגיבורי מלחמת הקוממיות" ועל אופיו. הצעה זו אושרה בממשלה לקראת יום הזיכרון השלישי. בשנת 1963 חוקקה הכנסת את "חוק יום הזכרון לחללי מלחמת הקוממיות וצבא-הגנה לישראל", והוסדרו בו מנהגיו ומועדו. במהלך השנים הוכנסו בו שינויים וב-1980 שונה שמו ל-"יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל", ונוספו לו גם חללי המחתרות, המוסד והשב"כ.

בערך בשנת 2000 החליטה הממשלה שגם נפגעי פעולות האיבה יוזכרו ביום זה, תוך הפרדה בין טקס הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל לטקס הזיכרון לנפגעי פעולות האיבה. המחלוקת בשאלות אלה עודנה נמשכת. את הגישה שיש לאחד איחוד מלא בין כל החללים מייצגים, למשל, שלושה אבות שילדיהם נרצחו בפיגוע התאבדות, האומרים:

"מדוע המדינה בוחרת להתייחס לילדינו כאל חללים "אחרים"? למה חללי הטרור אינם כלולים באתוס הלאומי של המדינה שקראה להם לחיות חיי שיגרה, חיים נורמליים בנסיבות לא נורמליות? מדוע מדינה, המתגאה בכל הזדמנות שהטרור לא מכריע אותה, נוטשת את חלליה לאחר שנפלו במערכה? ומה עם אחדות העם, אחדות הדם? ההפרדה הזו, שמלווה אותנו מדי יום ביומו, צורמת ביום הקשה הזה יותר מתמיד. הגיע הזמן לומר במפורש כי נפתח יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, הכולל בתוכו גם את חללי הטרור."

דוגמה לדעת המנוגדת מופיעה בדבריו של אסא כשר:

"אי אפשר להשוות את האדם שהיה לוחם למי שמטייל ברחוב וטרוריסט נפשע שם לו פצצה שגרמה לו למות. הוא לא התנדב להסתכן, הוא לא התנדב לשרת, הוא לא היה במסגרת של מסירת כל זמנו ומרצו ומחשבותיו להגנה על המדינה ועל האזרחים שלה. הוא נמצא במסגרת אחרת ולכן מגיע לו יחס אחר".
 
   
כל הזכויות שמורות Copyright © 2005
בניית אתרים ekdesign.co.il