כניסת משתמשים לאתר

זכור אותי במחשב זה שכחת סיסמה?
גן פרטי גן עירוני
סגור מפה גן פרטי מנוי גן פרטי מנוי גן פרטי שאינו מנוי גן פרטי שאינו מנוי גן עירוני גן עירוני
פורום - הגננות המקצועי פורום - פסיכולוגיה והתפתחות הילד פורום - מוסיקה ותנועה בגיל הרך פורום - רישיונות לגני ילדים פורום - עיצוב תכנון ומיתוג הגן פורום - המלצות על גנים פורום - פרסום הגנים והמשפחתונים
לוח דרוש/ה מורה לתנועה או למוסיקה לוח דרושה סייעת/גננת לוח מטפלות ובייביסיטר
לוח מפעילי חוגים לוח ספקים לוח מסירה החלפה לוח נדלן של גן לוח יד שניה
מאמרים תכנים לגננות שיווק ופרסום בגן ילדים מכללות לגיל הרך
טפסים להורדה בניית אתר אינטרנט לגן מחירון לאתר אינטרנט תכנים ומידע לגננת מתנות לגני ילדים
Google

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

 

יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן, מוקדש להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי, ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימים ההם. הכתבה הבאה מיועדת עבור גננות גני ילדים.

חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום זיכרון זה נקבע על-ידי הכנסת בחוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשי"ט-1959.
בתחילה הנהיגה הכנסת בשנת 1951, יום זיכרון שנקרא אז "יום השואה ומרד הגטאות". בשנת 1953 נזכר בשמו הנוכחי במסגרת חוק יד ושם. לבסוף חוקק ב־1959 חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה בעקבות מאבק ציבורי של ניצולי השואה.

תחילתו של יום הזיכרון היא עם שקיעת החמה, וסיומו עם צאת הכוכבים למחרת. על-מנת למנוע התנגשות בין יום הזיכרון ובין השבת, נקבעו בחוק הכללים הבאים:

  • אם חל כ"ז בניסן ביום שישי, מוקדם יום הזיכרון ביום אחד, ומתקיים ביום חמישי, כ"ו בניסן.
  • אם חל כ"ז בניסן ביום ראשון בשבוע, נדחה יום הזיכרון ביום אחד, ומתקיים ביום שני, כ"ח בניסן.

סעיף 2 לחוק קובע את אופיו של יום הזיכרון:

"ביום הזכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים; יקויימו אזכרות, עצרות עם, וטכסי התייחדות במחנות הצבא ובמוסדות החינוך; הדגלים על הבנינים הציבוריים יורדו לחצי התורן; תכניות השידורים ברדיו יביעו את יחודו של היום, ובבתי השעשועים יעלו אך נושאים ההולמים את רוחו."

קביעת התאריך של יום הזיכרון

סביב קביעת התאריך שייוחד ליום הזיכרון התנהל דיון שעיקרו איזה יום יוכל לסמל תקופה של שש שנות שואה. כאשר התנהל הוויכוח סביב השאלה הזו, הגישה לגבי זיכרון השואה הייתה להלל את האתוס של היהודי הלוחם, את אלו שנאבקו בנאצים ולא הלכו "כצאן לטבח". רק בעשורים מאוחרים יותר התגבשה גישה שכללה בזיכרון השואה גם גיבורים מסוג אחר - אלו שעמדו בזוועות המלחמה וקידשו את החיים, ילדים שהבריחו מזון וכדומה. בשל כך, רצו לייחד את יום השנה לפרוץ מרד גטו ורשה כיום הזיכרון לשואה ולגבורה, אך בשל היותו חופף לערב חג הפסח (י"ד בניסן) הוחלט לקבוע את התאריך על פי התאריך העברי המקביל לתאריך הלועזי (19 באפריל) שבו פרץ המרד, כפי שחל בשנת 1955.

סמליותו הדתית של התאריך באה לידי ביטוי בכך שהוא חל בימי ספירת העומר שהם ימי אבל לעם ישראל. סמליותו הלאומית באה לידי ביטוי בכך שהוא חל שמונה ימים לפני יום העצמאות ובכך מדגיש את המעבר של הלאום היהודי "משואה לתקומה". יש הרואים בקביעת הרבנות הראשית לישראל את עשרה בטבת כ"יום הקדיש הכללי" לזכר נפטרים שיום מותם לא נודע, ובפרט קורבנות השואה, כבחירת תאריך חלופי לזכרון השואה, שיש בה אף התנגדות מסוימת לאתוס הזוכר דווקא את הלוחמים (בבחירת התאריך המקביל לפרוץ מרד גטו ורשה). תאריך זה של עשרה בטבת פורסם על ידי הרבנות שנתיים קודם לכן (כבר בשנת 1949) מתוך ראיית השואה כחורבן המודרני. לאחר מכן התקשתה הרבנות לקבל את התאריך של יום השואה מאחר שחודש ניסן הוא חודש בו אסור להתאבל על פי ההלכה היהודית.

ארועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה

מדי שנה קובעת ועדת השרים לענייני טקסים, נושא מרכזי אחר, אשר אירועי יום הזיכרון באותה שנה יסובו סביבו.

  • אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחים בערבו, בעצרת הממלכתית שנערכת ברחבת גטו ורשה ביד ושם בירושלים בשעה 20:00. העצרת נערכת במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, ניצולי שואה, ובני הדור השני. העצרת כוללת נשיאת נאומים, ביניהם של הנשיא וראש הממשלה, הדלקת שש משואות, לזכר ששת מליוני הנספים, על ידי ניצולי שואה, קריאת קטעי קריאה, שירים, תפילת יזכור ואל מלא רחמים וקריאת פרקי תהלים.
  • בשעה 10 בבוקר מושמעת בכל רחבי ישראל צפירת דומיה בת שתי דקות, ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון נוספים ליד אנדרטאות, בבתי ספר, במחנות צה"ל, ברשויות המקומיות ובמוסדות ציבור. ב"יד ושם" מתקיים לאחר הצפירה טקס הנחת זרים באנדרטה לזכר מרד גטו ורשה.
  • מעמד "לכל איש יש שם" נערך במשכן הכנסת. במהלכו מקריאים חברי הכנסת וראשי המדינה את שמות קרוביהם שניספו בשואה. מעמד דומה מתקיים ב"יד ושם" באוהל יזכור, וברחבי המדינה. מפעל הנצחה זה נועד להשיב לנספים את שמם, להנציחם כיחידים, כבני אנוש בעלי זהות, שכן מספר הנספים העצום, שישה מיליון, בלתי נתפס ועלול לטשטש את העובדה כי אבדן של כל יחיד הנו אבדן של עולם מלא.
  • עצרת הזיכרון המרכזית נערכת בצהריים באוהל יזכור שב"יד ושם".
  • טקסים שונים לציון יום השואה נערכים גם ברחבי העולם.
  • את האירועים נועלות עצרת תנועות הנוער שנערכת באנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ' שבקיבוץ יד מרדכי, ועצרת הזיכרון בקיבוץ לוחמי הגטאות.
  • דגלי ישראל מורדים לחצי התורן כאות אבל. בתי שעשועים, מסעדות, בתי קפה ובתי קולנוע נסגרים. ערוצי הטלוויזיה והרדיו מייחדים שידוריהם ליום זה.

בשנים האחרונות נערך בתאטרון תמונע בתל אביב, במקביל לטקס הממלכתי, טקס יום השואה האלטרנטיבי, אשר נושא אופי שונה ולא ממלכתי, ושם לו למטרה לקרב את זיכרון השואה לדור הצעיר. סביב טקס זה נתעוררו מחלוקות ופולמוס ציבורי רב.

חוק איסור הכחשת השואה

חוק נוסף העוסק בזיכרון השואה הוא חוק איסור הכחשת השואה, תשמ"ו-1986, שבו נקבע עונש מאסר של חמש שנים לאיש "המפרסם, בכתב או בעל פה, דברים המכחישים את המעשים שבוצעו בתקופת השלטון הנאצי ושהם פשעים כלפי העם היהודי או פשעים כלפי האנושות, או ממעיטים את ממדיהם, בכוונה להגן על מבצעי הפשעים הללו או להביע להם אהדה או הזדהות"

חזרה לתחילת הדף

כל הזכויות שמורות Copyright © 2005
בניית אתרים ekdesign.co.il