|
|
|
||
מנהגי החג ראש השנה
מנהגי חג ראש השנה
| שמחת החג
אף על פי שראש השנה הוא יום הדין, שבו עומדים כל ברואי העולם למשפט בפני בורא העולם, ובו נקבע מי לחיים ומי למוות, אין אוירה של פחד ומשפט שורה על החג. אדרבה, מצווה לשמוח בחג זה. אוכלים ושותים ושמחים, ואין מתענים בו.
|
|
| כתיבה וחתימה טובה
בלילה הראשון לאחר תפילת ערבית נוהגים לברך איש את רעהו בברכת : "לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר (מיד) לחיים טובים".
|
|
| כרטיסי ברכה
מנהג הוא לשלוח לבני משפחה ולידידם כרטיסי ברכה מקושטים ובהם ברכות ואיחולים לקראת השנה החדשה, שתתחדש עלינו לטובה.
|
|
| לבוש חדש
נוהגים ללבוש בגד חדש בחג, ויש המקפידים ללבוש לבן – סמל לטוהר.
|
|
תקיעת שופרחז"ל מסבירים שתקיעת השופר באה לעורר את האדם מתרדמתו. בזמן תקיעת השופר על האדם להתבונן פנימה בנפשו, לבדוק את מעשיו ולהחליט על הדרך לשיפור מעשיו בעתיד.
חז"ל מפרשים שתי פסקאות אלו כעוסקות בחול ובשבת. כלומר: כאשר ראש השנה חל ביום החול, הוא "יום תרועה", תוקעים בשופר. אך אם הוא חל בשבת, אין תוקעים בשופר, ו"יום תרועה" הופך ל"זיכרון תרועה". |
|
שבת שובההשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים נקראת "שבת שובה", על שם ההפטרה "שובה ישראל עד ה' אלוהיך"(הושע יד,ב), שקוראים בשבת זו לאחר קריאת התורה. יש הנוהגים לכנותה "שבת תשובה", משום שהיא חלה בעשרת ימי התשובה.
נהוג בכל קהילות ישראל, שבשבת זו מדבר הרב בבית הכנסת ומעורר את בני קהילתו לעשות תשובה, כהכנה לקראת יום הכיפורים.
|
|
כפרותפעם נהוג היה שכל בעל משפחה נוטל בערב יום כיפור תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה , מסובב את התרנגול מעל לראשיהם של בני הבית ואומר: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה התרנגול (זאת התרנגולת) ילך (תלך) למיתה ואני אלך ואכנס לחיים טובים ארוכים ולשלום"
מנהג יפה יותר הוא לעשות את טקס הכפרות בכסף , במקום תרנגולות, ולאחר מכן לחלק את הכסף לעניים.
|
|
תפילה ומחשבהיצירות מרגשות רבות נתחברו בזמנים שונים והפכו לחלק מן התפילות בראש השנה וביום הכיפורים. אחת המרגשות ביותר מתחילה במילים ונתנה תוקף. האגדה מספרת שבימי הביניים חיבר אותה אמנון ממגנצה, שנפטר תוך כדי תפילה ביום הכיפורים.
|
|
| חזרה לתחילת הדף | |
