כניסת משתמשים לאתר

זכור אותי במחשב זה שכחת סיסמה?
גן פרטי גן עירוני
סגור מפה גן פרטי מנוי גן פרטי מנוי גן פרטי שאינו מנוי גן פרטי שאינו מנוי גן עירוני גן עירוני
פורום - הגננות המקצועי פורום - פסיכולוגיה והתפתחות הילד פורום - מוסיקה ותנועה בגיל הרך פורום - רישיונות לגני ילדים פורום - עיצוב תכנון ומיתוג הגן פורום - המלצות על גנים פורום - פרסום הגנים והמשפחתונים
לוח דרוש/ה מורה לתנועה או למוסיקה לוח דרושה סייעת/גננת לוח מטפלות ובייביסיטר
לוח מפעילי חוגים לוח ספקים לוח מסירה החלפה לוח נדלן של גן לוח יד שניה
מאמרים תכנים לגננות שיווק ופרסום בגן ילדים מכללות לגיל הרך
טפסים להורדה בניית אתר אינטרנט לגן מחירון לאתר אינטרנט תכנים ומידע לגננת מתנות לגני ילדים
Google

מושגים לסתיו

מושגים לסתיו
 
נחליאלי -(Motacilla), סוג של ציפורי שיר ממשפחת הנחליאליים.
תיאור כללי- הנחליאלים ניכרים בצורת הליכתם על הקרקע. הנחליאלי הוא בגודל של דרור אך יש לנחליאלי זנב ורגליים ארוכים יותר מאשר לדרור. הנחליאלי מתעופף בצורה קלילה וההמראה שלו מתווה שלים גדולים האוויר.
קינון-הנחליאלי מקנן בקנים הבנויים על הקרקע. הקנים עשויים מחומר צמחי ומרופדים בשיער ובנוצות. הנקבה המצויה של הנחליאלי מטילה כ-4 עד 7 ביצים בהטלה, ביצים אפרפרות בדרך כלל והנקבה דוגרת כשבועיים ימים. שבועיים נוספים הנקבה מאכילה את הגוזלים עד שהם עפים מהקן ונעשים עצמאים.
מינים בעולם ובארץ.
לנחליאלי יש 10 סוגים הנפוצים באסיה אירופה ואפריקה.
בישראל נמצאים 4 מיני נחליאלי המין המוכר ביותר בארץ הוא המין נחליאלי לבן (Motacilla alba). צבע הזכר במין זה שחור - עם סינר לבן באזור החזה וצבע הנקבה אפרפר יותר. אורך גוף הנחליאלי הלבן הוא כ-20 סנטימטר ואורך זנבו עוד 10 ס"מ, משקלו כ20 - 25 גר'. פרטים מעטים מהנחליאלי הלבן אף דוגרים בארץ בעמק החולה ובבקעת הירדן. המינים החורפיים של הנחליאלי מרבים להמצא בערים ונחים על העצים ללינה משותפת.
הנחליאלי הצהוב (M. flava) ניכר במיוחד בזנבו הקצר יחסית, וכן בגחונו הצהוב. הנחליאלי הצהוב מגיע ארצה בעיקר כעוף חולף.
מין אחר המגיע לארץ הוא הנחליאלי הזנבתן (M. cinerea). אורך זנבו הוא כמחצית מאורך גופו, הזכר אפור כחלחל והנקבה אפרוה ירקרקה.
חצב מצוי -(Urginea maritima, באנגלית Maritime squill) הוא פרח רב שנתי ממשפחת השושניים המוגדר כצמח בר ונפוץ ברוב חלקי הארץ.תקופת פריחתו הינה סוף הקיץ / תחילת הסתיו (אוגוסט-אוקטובר), כאשר בתקופה זו פרח זה הינו בין היחידים שפורח עקב האקלים והמחסור במים, ובזכות כך, בשילוב עם מראהו המרשים, זוכה לביקורים תכופים של חרקים ומאביקים.

על אף רעילותם של חלקי הפרח השונים, החצב ידוע כבעל סגולות רפואיות עוד מימי קדם. עדויות לכך נמצאו בפפירוס אברס, מהמאה ה- 15 לפנה"ס.

החצב מצליח לפרוח בשלהי הקיץ בעזרת הבצל הענקי האוגר חומרי מזון ומים.
חילזון -(gastropoda) הינו בעל חיים חד-מיני ממחלקת החלזוניים, הגדולה במחלקות מערכת הרכיכות. מכונה גם בשפת העם שבלול או בפי ילדים "ברל'ה".
קיימים כ- 45,000 מינים של חלזונות, ועוד ידוע על מינים רבים שנכחדו. אלו נחלקים לשלוש תת-מחלקות (המיון הוא על פי מערכת הנשימה):
  1. קדומני זימים (prosobranchia).
  2. אחורני זימים (opistobranchia).
  3. ריאתיים (plumonata).
סוגי חלזונות-המיון בפיסקה זו איננו חלוקה טקסונומית רשמית אלא סוגי השמות שמשתמשים בהם כיום בקרב הציבור הרחב לתיאור סוגי החלזונות.
  • חילזון Snail: חילזון עם קונכיה.
  • חשופית Slug: "חילזון ערום", כלומר: חילזון ללא קונכיה חיצונית.
  • חילזון יבשה: חילזון החי ביבשה.
  • חילזון גינה: חילזון בעל קונכיה חומה בגודל 1-4 ס"מ הנפוץ בגינות ושדות ארץ ישראל.
  • חילזון ים: חילזון החי בים. ניתן למצוא קונכיות כאלה על החופים. ממין מסוים של חילזון ים הפיקו בימי המקרא ועד לאחר תקופת התלמוד את צבע התכלת ששימש לצרכי בגדי הכהונה בבית המקדש, ולצביעת פתיל הציצית. כיום לא ברור מה היה אותו זן. דעת הרבה חוקרים היא שהפיקו את הצבע מחלזון "ארגמון קהה קוצים" "MUREX TRUNCULUS".
  • צדפה: רכיכה שקונכייתה מורכבת מ 2 קשוות נפרדות.
אנטומיה-החלזונות הם בעלי קונכיה ספירלית מחומר קרני (המורכבת מסידן), אשר בחלק מהזנים נתיישרה או נעלמה כליל. תפקיד הקונכיה להגן על החילזון מפני יובש ומפני טורפים קטנים.
הראש מצוייד בלסתות חזקות וחסרות שיניים, לשון מחוספסת מכוסה במאות שיני גריסה וטחינה הנקראת "מגרדת", זוג מחושים וזוג עיניים הנישאות גם הן על גבי מחושים. חלק מהחלזונות עיוורים.
אורח חיים-הגוף-רגל הוא אבר שרירי שטוח מחומר רירי, בעל יכולת האחזות, הצמדות, זחילה או שחיה - תלוי בזן. חלקו הקדמי של הגוף מכיל את הקרביים ומפותל בתוך הקונכיה. בחלקו התחתון של הגוף יש בלוטה המפרישה חומר דביק המאפשר לחילזון לזחול ולטפס ומקטין את החיכוך עם הקרקע.
חלק מהחלזונות הם בעלי זימים, לצורך נשימה, ואילו חלקם מפותחים יותר ובעלי ריאות בצורת רשת נימים.
חילזון היבשה ניזון מעלים, ומבעלי חיים מיקרוסקופיים. הוא פעיל בעיקר בלילה ובסביבות לחות.
בארצות הצפון הקרות שוקעים החלזונות לתרדמת חורף, אך בארצות החמות נכנס החילזון לתרדמת קיץ דווקא. הוא מפריש חומר רירי דביק המתקשה וסוגר את פתח הקונכיה ומדביק אותו למשטח, או לגזע עץ. עם רדת הגשם נמס הריר המוקשה והחלזון משתחרר מהאחיזה. וכל חילזון מפריש את החומר במקום אחר או שיש כאלה שעושים אחד ליד השני.
החילזון מטיל ביצים לתוך גומת קרקע קטנה ומהן בוקעים החלזונות הצעירים.
חלק ממיני החלזונות הם דו-מיניים וברביה זוויגית שני החלזונות מופרים ומטילים ביצים.
רוב חלזונות היבשה אוכלי צמחים, אך יש מינים של חלזונות ים שהינם טורפים (כגון החרוטון הארסי).
שלכת-
בעצים נשירים מכילים תאי העלים קולטנים הרגישים לטמפרטורת הסביבה ולכמות קרינת השמש. בסתיו, כשהטמפרטורה יורדת והימים מתקצרים כך שפחיתת האור אינה מאפשרת את תהליך הפוטוסינתזה, מופסק יצור הכלורופיל בעלים, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים נחשפים, דבר הגורם לעלים לאבד את צבעם הירוק ולהפוך צהובים-אדומים. בשיאו של הסתיו נושרים העלים מצמחים אלו, תופעה הקרויה שלכת. עצים שאינם משירים את עליהם נקראים עצי עד.היא תופעה זואולוגית, המתרחשת פעמיים בשנה, כאשר עופות רבים נודדים מאתרי הקינון (בדרך-כלל באזורים קרים יחסית) למעונות-חורף באזורים חמים יותר. הציפורים נודדות בין אירופה לאפריקה, בין אמריקה הצפונית והדרומית ואף בין הקטבים. רובם של העופות הנודדים האירופאיים עוברים במסלול הנדידה דרך ארץ ישראל, ואף שוהים בה לילה או יותר. מיעוטם, כמו השלוים, חוצים את הים התיכון ונוחתים בחוף הצפוני של אפריקה. מספר העופות שנאמד בכל "גל נדידה" שכזה הוא כחצי מיליארד, מהם כחצי מיליון חסידות.

את השלכת מווסתת שורה של הורמונים צמחיים, ביניהם אוקסינים, חומצה אבציסית ואתן (C2H4, האלקן הפשוט ביותר). השלכת היא צעד הסתגלותי, המאפשר לצמח לשרוד בתנאים הקשים של החורף. המטבוליזם של הצמח בחורף מוקפא כמעט לחלוטין, דבר המאפשר לו לשרוד למשך כמה חודשים ללא ביצוע פוטוסינתזה.

בעצים מסוימים חלה פריחה מסיבית דווקא בחודשי החורף, כשהעץ ערום מעליו. בפרחים שבהם נעשית האבקה באמצעות הרוח מהווה חוסר העלים יתרון, שכן הללו אינם מפריעים בדרכה של הרוח אל הפרחים. גם בפרחים שבהם נעשית האבקה באמצעות חרקים ועופות מהווה חוסר העלים יתרון, שכן עתה הם מזוהים ביתר קלות על ידי המאביקים והגישה אליהם קלה יותר.

הגוונים של עלי השלכת נחשבים לאחד מהסממנים העיקריים של עונת הסתיו. במקומות מסוימים בעולם - באזור החוף המזרחי של ארצות הברית וקנדה, למשל - התפתחה "תיירות שלכת" עניפה, במסגרתה נוהרים אלפים רבים של תיירים במשך כמה שבועות בתחילת הסתיו בכדי לחזות בצבעי השלכת העזים באזורים אלו.

גם לעלים ירוקי עד יש שלכת. עלים אלו חיים בדרך כלל בין שלוש לארבע שנים, כעבור תקופה זו העלים נושרים מן העץ, אך תמיד יישארו עלים על העץ והשלכת אינה מתרחשת בבת אחת על כל העלים.

ישנם עצים כמו התפוח והאגס שבהם השלכת מתרחשת בחורף, כמו גם אלון התבור. בקיץ שיחי הרותם עומדים בשלכת. באזורים שבהם גשום כל השנה ויש מספיק אור, כמו האזורים הטרופיים, אין השלכת מתרחשת.

נדידת ציפורים-
נדידה מהי?
מינים רבים של בעלי חיים יוצאים במחזור חייהם למסעות נדידה. אולם הציפורים, מטבען הן בעל החיים הנייד ביותר. אפילו האדם, על אף אמצעי התחבורה העומדים לרשותו, אינו נייד כמותן, ואינו מעתיק את מקום מגוריו בצורה דרסטית כזאת. שחפית ארקטית, בניגוד אלינו ולמגבלותינו, נודדת את המרחק העצום בין הקוטב הצפוני לקוטב הדרומי - בעונת נדידה אחת!
העוף שתועד נודד את המרחק הגדול ביותר ללא עצירת ביניים הוא ה- Limosa Lapponica שבמשפחת ה
חרטומניים. הוא נודד מאלסקה עד לניו זילנד, כ-11,000 ק"מ.

הציפורים מותאמות אנאטומית ופיזיולוגית לחיים באוויר. כנפיהן, זנבן, עצמותיהן, הראות, שקי האוויר וחילוף החומרים הייחודי, כולם תורמים ליכולת זו. התעופה מקנה לעופות את היכולת לנוע מחבל ארץ אחד למשנהו ובחזרה, בהתאם לחילוף העונות, ובחיפוש אחר אקלים נוח לרבייה ולמציאת מזון.

נדידת הציפורים שימשה עוד בימי קדם כאינדיקציה לשינוי במזג האוויר. הגעת עופות מסוימים, מסמנת עד ימינו את מועדי השנה. נחליאלי בסתיו וסנונית באביב הם מבחינת סמלים, שאין עליהם עוררין.

נתיבי הנדידה וסוגי העופות הנודדים בהם משתנים בעיקר בשל האדם. ציידי עופות עוקבים אחר נתיבי הנדידה, מנתחים אותם וחוזים את כיוון הנדידה, אולם במהרה לומדים העופות להימנע מתעופה באזורים מסוימים. כך למשל פסקה בימינו כמעט לחלוטין נדידת הדורסים מעל לבנון, למרות שמעל ישראל הם עוברים באלפיהם - וזאת משום הציד חסר-הרסן של העופות שהתחולל באותה מדינה. גידולי השדה השונים הייחודיים לעופות מסוימים, חרקים ועכברים שבקרבת גידולים אלה, מהווים מזון לעופות, ועל כן משנה הטופוגרפיה את נתיב הנדידה.

הנדידה המסיבית פתחה תרבות פנאי בשם "צפרות". מרכזים שהוקמו פיתחו את המודעות, שנדידת הציפורים אינה נכס ארצי אלא כלל עולמי, והאחריות לשמירה על תופעת טבע זו היא בידי כל בני האדם. במדינות מפותחות יצאו חוקים להגנה על מינים מסוימים, והגבלת ציד על מינים אחרים, כחלק מתוכנית הבראה של המדינות וחוקי שימור טבע.

הצעד הבא היה הקמת מרכזים לחקר הנדידה. מטרתם היא לנתח את נתיבי המעבר של מיני עופות, לגלות את השפעת האדם על אופי הנדידה, למנוע את הרס בתי הגידול ואת החולי כתוצאה מהתפתחות התעשייה.
עננים -
הם ריכוזי טיפות מים ו/או גבישי קרח מיקרוסקופיים, אשר התהוו כתוצאה מתהליך התעבותם של אדי מים הנמצאים במצב רוויתי בנוכחות גרעיני התעבות.
היווצרות-
השמש מחממת את האוקיינוסים וריכוזי מים אחרים ובכך גורמת להתאדות של מים וליצירת לחות. אדים אלו מטפסים גבוה באטמוספירה. הקור באטמוספירה בהיעדר גרעיני התעבות אינו מספיק לגרום להתעבותם של האדים. גרגרי אבק וחלקיקים אחרים באטמוספירה בטמפרטורה נמוכה באים במגע עם האדים וגורמים להתעבותם ולצירת טיפות מים וחלקיקי קרח מיקרוסקופיים אשר הם העננים.
היווצרות ענן על ידי הרים -
ככתוב הנ"ל ענן כמעט ולא יכול להיווצר על ידי אוויר קר בלבד אלא צריך גורם מעבה אחר. הר יכול להוות גורם כזה, ופעמים רבות רואים עננים מעל ההרים. אוויר לח המצוי באוויר מתחיל לטפס כלפי מעלה, כאשר יש הר באזור האוויר הלח והחם בא במגע עם ההר הקר וגורם להתעבות הלחות וליצירת ענן.
 
(מתוך האתר ויקיפדיה)
 

סרטון לצפייה


גן ילדים ללא רישיון - סרט חובה לכל גננת והורה שילדו בגן

מתנות לגני ילדים

מבחר רב של מוצרים במחירים נוחים.
מתנות לגני ילדים
כל הזכויות שמורות Copyright © 2005
נבנה על ידי EKDESIGN ekdesign.co.il