רקע על השירות:
טיפול רגשי באמצעות דרמה ואמנות, מטפלת שילדים אוהבים,
שלל תחפושות וחומרי אמנות, מקום פסטורלי, מחיר נוח מאד
מהי דרמה תרפיה ?
שימוש בכלים של תיאטרון לשם השגת שינויים רגשיים והתפתחותיים.
ניכנס לעולם הדמיון, שם ניצור שינוי, שיופנם ויתבטא בחיי היומיום.
למי מתאים ? לילדים ונוער, מגיל 4, שזקוקים לטיפול רגשי
תמיכה, פיתוח בטחון עצמי, התערבות במשבר, הבעה רגשית, אינטראקציה חברתית, תקשורת מילולית, אמון בזולת...
מתאים גם לבעלי ליקויים התפתחותיים / פיזיים.
למה דרמה?
1. הכרות: דרמה היא שפה מוכרת לילדים, ולכן קל להשיג שתוף פעולה.
השפה מוכרת: הילדים משחקים באופן טבעי באבא-אמא, נהג-נוסעים או רופא-חולה. כך מבלים ולומדים את תפקידי "הגדולים".
הם גם עוברים בקלות לעולם הדמיון.
דרמה תרפיה עושה שימוש בתחביבם זה.
2. חיבור: דרמה אהודה על ילדים, התיאטרון סוחף, יותר מאשר דיבור אודות הבעיות.
כייף לילד להתחפש - למלך, לחיה או לכל שירצה.. מפתה להשתמש באביזרים: שרביטות, תיקים, מסיכות..
(אני אישית נוטה לשלב אמנות: חימר, ציור, או פלסטלינה..).
3. פתיחות: ההצגה עוקפת הגנות, הקליינט חושב לעצמו: "זה לא אני שבמצוקה אלא הדמות אותה אני משחק.."
קל להפתח בדרמה -אל עצמי ואל האחר, הדמות, המסיכה, הסיפור - מעניקים מרחק, המרחק מעצמי מאפשר חופשיות וספונטניות,
וכך נגיעה ברגשות ותכנים רגישים וטיפול בהם.
- אציין שהילד לא צריך להיות מוכשר באמנויות, מספיקה הסקרנות..
הרעיון של דרמה תרפיה
לפי הדרמה תרפיה כולנו בתפקידים כל הזמן, ובריאות נפשית היא יכולת למגוון תפקידים.
כלאמר: בריאות נפשית היא למשל להיות זהיר ואחראי, אך גם אמיץ וספונטני- שתהיה לנו את כל הקשת התפקידים.
במילה תפקיד הכוונה אם לתפקידים פסיכולוגיים/חברתיים.
המטרה , בנוסף להשגת מגוון "תפקידים" רחב, היא גם השגת מודעות לגבי תפקידים שאינם משרתים (מתי בוחרים בהם ומדוע),
צמצומם/הרחבתם (לכיוון משרת יותר) ופיתוח תפקידים נחוצים.
- לדוגמא: עם ילד חששן נפתח תפקידים כמו: אמיץ, בטוח, רגוע, ספונטני, יוזם. לא נבטל לגמרי את התפקיד ה"בעייתי", כי גם לו יש תרומה,
(החששנות הרי גם מגנה עלינו לטובה- טוב להיות זהיר ואחראי). את התפקיד הבעייתי נחקור, תוך העלתו באמצעים לא מאיימים: בסיפורים, בתפקידים.
טיפול פרטני
אחד על אחד, מטפל ומטופל.
יצירה בהחלט אפשרית בשני שחקנים בלבד: המצאת סיפורים, הצגתם, יצירת מסכות, בובות ועוד ועוד..
המטופל זוכה במלוא תשומת ליבי, העצמה, חום וחיזוקים, חקירה עצמית לעומק, הכנה להשתלבות בקבוצה. ניתן גם לשחזר בדרמה מצבים חברתיים ולעבוד עליהם.
מסגרת הטיפול:
יום ושעה קבועים, אחת לשבוע.
הקביעות נחוצה כדי להעניק למטופל בטחון ואמון, שמאפשרים להיות פנוי לשינוי וצמיחה
אורך פגישה שבועית: שעה.
שת"פ ההורים בטיפול: חשוב מאד. הכוונה למסירת מידע הדדית. המשפחה היא חלק מהטיפול, היא עם הילד כל השבוע, מעצבת התנהגותו.
סודיות:
סודיות מלאה מובטחת והכרחית לטיפול.
====================================================================
מה עושים בפגישה ?
שלושה חלקים לפגישה: חימום, פעילות עיקרית וסגירה. הפגישה מתוכננת בהתאם למטרות שנקבעו, האמצעים שמדברים אל המטופל, ועם גמישות לשנוי-
(בהתאם לתכנים שיביא למפגש).
משחק תפקידים : להלן שתי דוגמאות קצרות לפעילות עיקרית מסוג שכיח זה:
דוגמא 1: מתוך טיפול בילד ש"תקוע" בחייו בתפקיד של "ילד רע"
תפקיד שגורם לו להיות לקושי בהסתגלות למסגרת ולדחיה מצד החברים :
1. חימום:: א. תוך כדי פעילות פיזית של התמסרות בכדור- המטופל מספר מה שלומו, בתורות: עם כל זריקה
אחד מאיתנו זורק מילה או משפט שמתאר מה שלומו, על מה חושב או משהו שעבר עליו השבוע.
ב. תרגיל של השתוללות ורוגע לחילופין, עם מוסיקה
2. פעילות עיקרית: משחק תפקידים: המטופל מצא נוצה והחל לפתח תפקיד של אינדיאני.
אני שמחה להצטרף אליו כאינדיאני עמית, ביחד ניצור לנו סביבה ובית עם בדים צבעוניים, אולי בובות של חיות פרא סביב..
זאת כדי להעמיק את הכניסה לדרמה.
ואז אני מציעה לו ....לנוח, אולי למשל עקב "פציעה".
אברר, בתוך הדרמה, מתי בכל זאת אוהב האינדיאני לנוח, ואם ולמה זה כן כדאי.
כמובן שמפיו של האינדיאני מדברת וחוקרת למעשה- נפש המטופל עצמו.
אגב אין שאיפה לסלק את תפקיד הילד הרע לגמרי, אך כן להרחיבו לכיוון מאוזן יותר.
רציונל: המטופל יחווה את האפשרות של התנהלות איטית, שקולה, רגועה, ובמשך הזמן יפנים ויבטא בחיי היומיום.
3. סגירה: צייר או ספר: איזה קטע בהצגה שלנו הכי אהבת, או לא אהבת, האם אתה מוכן להפרד מהדמות,
אולי משהו מהתנהגותה תיקח איתך, אולי לא..
דוגמא 2, בקצרה: מטופל ששוב ושוב בתפקיד "קורבן" (מוותר על זכויותיו, נפגע, דחוי) :
נעזור למטופל להכיר תפקיד זה: ע"י חווית התפקיד, ע"י בדיקה האם הוא עצמו בוחר בו,
מה הרווחים המשניים של ה"קורבן".
נרחיב את התפקיד לכיוונים משרתים יותר: למשל נעזור למטופל/ת לגלות שהקורבן יודע גם להלחם לפעמים!
כך למשל נעבוד: ניצור את התפקיד ע"י אחד האמצעים, ציור/ מניאטורה של חיה/ הכנת בובה/ גילום הדמות בתחפושת.
הדמות יכולה לצוץ גם מתוך עבודה על סיפור, אישי ("מומצא") או ידוע.
אגב יתכן שמטופל זה יבקש לחזור שוב ושוב דווקא על תפקיד חזק (למשל שוטר).
נאפשר זאת, משום שגם לכך ערך טיפולי, כמחזק, ויתכן שזהו שלב מקדים לו זקוק המטופל בטרם
ירשה לעצמו לגעת בחולשה.
====================================================================
פניות שכיחות לטיפול:
# חוסר בטחון
מרבית הילדים המגיעים לטיפול הם חסרי בטחון והביטוי לכך שונה מילד לילד,
למשל: היצמדות, התבודדות, דכאון.
תחושת הערך העצמי היא מניע עיקרי להתפתחותנו, כאשר ילד חש בעל ערך וחש אמון ביכולותיו ובסביבתו, מתפתחת מוטיבציה להשתלבות ולנתינה.
עקרונות העבודה לחיזוק הבטחון:
הענקת חווית קשר מקבל ותומך: ע"י חיזוקים חיוביים ועידוד. לפיכך למשל אתעניין בציור של המטופל, ללא שיפוט של יפה/לא יפה כל שאתה יוצר כאן הוא טוב.
-שתוף רגשי: סיוע בביטוי הרגשות השליליים, כעצבות ובדידות, דרך דמויות או למשל פיסול.
זאת כדי: (א) לפנות כוחות ואנרגיה לריפוי וליצירת קשרים בחוץ, במקום הסתגרות וניכור. (ב) כדי שהמטופל יחוש שיש לו שותף למסע (המטפל).
למשל ניצור את המצב ה"בעייתי" בתוך סיפור, מומצא או ידוע. למשל: ע"י הצגת סינדרלה מול אחיותיה הרעות.
אכנס לתפקיד תומך של הפיה או אחד העכברים הקטנים, ואברר עם סינדרלה איך היא חשה.
המטופלת בעצם מספרת על עצמה, וכך פורקת רגשותיה ואינה בודדה עוד בתוך הקושי.
בהמשך ניתן גם לקשר למציאות היומיומית, ע"י שנשאל את המטופלת אם קרה לה "אי פעם" שחשה דומה..
חיזוק תפקיד הפוך/ חסר: ע"י התנסות בתפקידים הפוכים/חסרים, כמו תפקיד אסרטיבי ורב חשיבות של "מלך". נבדוק יחד איך מתנהג מלך, ננסה ללכת זקוף וגאה.
ניתן גם להקצין את התנהגות ה"מגיע לי", לשם התירגול וההבהרה. ניתן להקצין גם את התפקיד הבעייתי שלוקח, כדי לזעזעו ע"י האבסורד.
- במקרה של הילד "הטוב", המרצה את סביבתו: נוהג כך מתוך חוסר בטחון וחשש מדחיה. הדבר לא מאפשר לו לבחור התנהגות, אלא מותירו כלוא בתבנית אחת מתסכלת.
לפיכך נעזור לו למצוא בתוכו את היכולת להביע דיעה, לא להסכים, למחות.
הדרך: הצגת מצבים דרמטיים בהם המטופל יקח את התפקיד בו יוכל לתרגל תפקיד זה.
למשל: מתוך אגדות: דמויות לוחמות כמו למשל עמי ותמי מול המכשפה הרעה וכדומה.
או בתנסות בדמות חזקה כמלך (כולל גופנית: איך מתהלכת לה מלכה?!..), וונדרוומן,המן הרשע.. כך נגדיל את קשת התפקידים לכיוון של התפקידים שחסרים.
חיזוק זהות עצמית: הכרות עם יכולותי ומגבלותי תעזור לי להרגיש בנוח עם הזולת, שכן אני יודע מה כן יש לי להציע לזולת ואני מכיר בחשיבותי.
במקרה של הילד ה"נצמד" לאחר: הכרות עם עצמי תסייע להזדקק פחות לאיחוד עם הזולת לשם תחושת האישור שאני קיים.
איך נשיג זאת: ניתן להתחיל בפעילויות חושיות (משחקי זהוי צלילים, ריחות.. דיבור במיקרופון ועוד),
נעבור לפעילויות גופניות ולמשחקים שמקרבים את הילד לרגשותיו, לדימויו העצמי והגופני.
נעניק התנסויות בבחירה, בהבעת דיעה, רצונות והעדפות.
למשל: "בוא ניצור תפאורה של מקום שאתה אוהב",
נתמסר בכדור ועם כל זריקה יש לציין שם של מאכל אהוב/ שנוא, אדם החביב עלי וכן הלאה.
או: "בחר את הפעילות הבאה שנבצע, מתוך שתי פעילויות שאציע. נדגיש את חשיבות דעתו.
או: תרגיל השלם את המשפט: "אני....."
(אני...ילד, אני-תלמיד, אני-מפחד שלא יקשיבו לי, אני-לא מוזמן למשחקים בהפסקה..).
או בדרך לא מילולית: בטא תחושתך במקרה X ע"י תנועה מסוימת.
אתחיל ממצבים חיוביים ובהדרגה אגיע למצבים הרלוונטים למטופל.
כדי להוסיף פן משחקי אציע לנחש את פירוש התנועה, ונשחק לפי תור.
אט אט מגלה המטופל על עצמו יותרומתחזק.
לפיכך תרגיל לדוגמא: קילוף תפוזים וטעימה מהפלחים, הפנית תשומת ליבו לכך שאין פלח הזהה בטעמו למשנהו. כך יצר הטבע גם את בני האדם!
כל אחד שונה ומיוחד.
ADHD
הפרעת קשב וריכוז, היפראקטיביות: ליקוי קשב וריכוז, פעילות יתר, אימפולסיביות.
סיבת פניה שכיחה לטיפול.
ביטויים שכיחים: אי שקט, הסחת דעת, "חולמנות", קושי בארגון, התקפי זעם, תוקפנות (מכות, חטיפת משחקים), התפרצות לדברי האחר,
נטיה למשחקים מסוכנים. לעיתים קשיי שינה.
הטיפול משתמש במרץ הרב ובכושר היצירתי המאפיינים ADHD.
לטיפול פרטני יש מקום בהתמודדות עם הדמוי העצמי הנמוך, עם קשיים בהשתלבות חברתית,
עם הבלבול של הילד סביב הפערים הגדולים בין תחומי התפקוד שלו, עם המאבקים והתסכולים סביב היחסים עם ההורים ועוד.
קשיים חברתיים: הקושי להסתדר עם אחרים מתגבר עם השנים ועלול להוביל לבידוד חברתי.
האימפולסיביות מהווה גורם עיקרי לקשיים החברתיים.
חשוב שהמטופל יחווה קשר תומך ומעודד, קשר שגם מכוון אותו להתחשב בזולת (במטפל ומכאן גם בזולת שבחוץ),
ויזכה לשחרר רגשותיו בנוגע לקשייו החברתיים.
ערך עצמי: לילד ההיפראקטיבי חסרות חוויות הצלחה. מופיעה לרוב תת-השגיות בקרב הלוקים בהפרעה זו, גם אם הם אינטליגנטים ומוכשרים, ונוצר לפעמים מצב של דחיה חברתית. הדבר מוביל לקשיים רגשיים ולירידת הערך העצמי. לפיכך מתיחס הטיפול לחוויות הכישלון, לשונות, לתסכולים החוזרים, לדימוי העצמי הנמוך לעיתים.
תרגול של בניה מורכבת: ילדים היפראקטיבים זקוקים לתרגול של בניה מורכבת של תהליך,
בניגוד לקפיצה מהירה מפעילות לפעילות/משחק. לשם כך נעסוק במשחק דמיוני מורכב,
בציור מפורט ועשיר; נעבוד על הגדלת משך הריכוז של כל פעילות.
תכנון מראש והאטה : אימפולסיביות היא אחד הסימפטומים הכי קבועים בהפרעה. שכיח שבחדר הילד מציע רעיון להצגה ומיד עוד
ועוד רעיונות שונים להצגה. אנצל את ההזדמנות כדי לתרגל האטה ותכנון: "רגע, אני כבר מבולבלת, בוא נרשום רעיונותיך הנפלאים ותבחר מהם אחד".
מראש ניתן גם לבחור את התחפושות שנצטרך, התפאורה, המוסיקה, ורק אז להתחיל בהצגה.
-חשוב להקפיד על גבולות ברורים, הנחיות ברורות, חיזוקים חיוביים בעבור התנהגויות רצויות.
הפרעות נלוות: למרבית הילדים הסובלים מ-ADHD יתכנו בנוסף גם הפרעות נילוות (לדוגמא הפרעות התנהגות , הפרעת מרדנות- עקשנות, חרדה ודיכאון). הטיפול מותאם לכל ילד באופן ספציפי.
נירית נאמן - תרפיסטית בדרמה ואמנות, עגור 2, רמת השרון, 0522737155
|
