חג הפורים הוא אחד מחגי ישראל (למען הדיוק: יום הודאה), שנחגג ברוב המקומות בי"ד באדר (וקרוי גם "פורים דפרזים"), לזכר הצלתם הפלאית של יהודי האימפריה הפרסית מרצח עם.

 
  מקור החג
החג נקבע לזכר הצלת יהודי האימפריה הפרסית בתקופה שאחרי חורבן בית ראשון. באותה עת שלטו הפרסים על חלקים נרחבים מיבשת אסיה, ובירתם הייתה שושן. על מזימתו של המן האגגי להשמיד את היהודים ועל ההצלה הפלאית שפקדה אותם מספרת מגילת אסתר.
מקור השם "פורים" הוא בגורל (פור) שהטיל המן, בכדי לקבוע את המועד לביצוע מזימתו.

בקשתו של המן- שיותר לאנשי הממלכה להרוג ביהודים ביום י"ג באדר- התקבלה. מאוחר יותר התקבלה גם בקשתה של אסתר המלכה מן המלך, והותר ליהודים להתגונן מפני אויביהם. ביום המיועד הרגו היהודים כ-500 גויים משונאיהם בשושן הבירה (כולל עשרת בניו של המן) ו-75 אלף ביתר הממלכה. אסתר בקשה וקיבלה מהמלך רשות להאריך את המלחמה ביום נוסף בשושן הבירה. ביום זה נתלו עשרת בני המן, ונהרגו 300 איש נוספים. בכל 127 המדינות היהודים לא לקחו מרכושם של ההרוגים. חג הפורים נקבע ליום בו נחו היהודים מן המלחמות: י"ד באדר בכל הממלכה וט"ו באדר בעיר שושן.

אחשוורוש שעליו מספרת המגילה מזוהה, ככל הנראה, עם כסרכסס הראשון שמלך (485-465 לפנה"ס) בהיותו בן 35, דור רביעי לכורש מייסד הממלכה הפרסית, שאיפשר ליהודים לשוב לירושלים. אחשוורוש ששלט ברוב אסיה והגיע עד לאפריקה ואירופה, ניסה לפלוש ליוון בראש צבא גדול, וסופו שנסוג בעקבות כמה מפלות, לא לפני שציוה להכות את הים האגאי בשוטים כנקמה על סערה גדולה ששברה את ראש הגשר שלו. סופו שנרצח בהתנקשות פנימית כעין מה שמסופר במגילה. לפי האגדה, דריווש בנו יורשו שנרצח אף הוא בידי אחיו, היה בנם המשותף של אחשוורוש ואסתר.

 
 מצוות החג
  • מקרא מגילת אסתר בליל החג ובבוקר החג. גם נשים מחויבות בקריאת המגילה, משום שגם הן ניצלו בנס הפורים.
  • משתה ושמחה. מצווה לשמוח בפורים, וכפי שנאמר במגילה, ימי פורים נקבעו להיות "ימי משתה ושמחה". בתלמוד (מסכת מגילה) נקבע שבפורים על אדם להשתכר "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". אולם יש פוסקים הקובעים כי דין זה נתבטל בעקבות המעשה ברבי זירא ורבא המובא בתלמוד שם.
בליל פורים נוהגים לקיים מסיבות, לרקוד, לשתות יין ולחגוג, אך עיקר המצוה היא ביום הפורים. "סעודת פורים" היא סעודת הודיה על הנס, כחלק ממצות השמחה, שכן אין שמחה לאדם אלא בסעודה טובה. עם זאת מציין הרמב"ם: "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו".
  • משלוח מנות איש לרעהו. מלשון הכתוב במגילת אסתר "משלוח מנות איש לרעהו" כאשר המילה "מנות" בלשון רבים, והמילה "רעהו" בלשון יחיד, למדו חז"ל שעל כל אדם לשלוח לפחות שתי מנות לאיש אחד.
  • מתנות לאביונים. לפי ההלכה יש לתת לשני אביונים, שתי מתנות, או סכום כסף שאפשר לקנות בו דברי אכילה זמינים.

מטרת שתי המצוות האחרונות היא להגביר את האחוה ואת הגיבוש החברתי, הפך מה שנאמר במגילה - שהיהודים הם מפורדים ומפוזרים.

 
 סדרי התפילה
בתפילת העמידה וכן בברכת המזון מוסיפים קטע הודיה על הנס בשם על הנסים במטרה לזכור את הנס. בערים המסופקות יש נוהגים להוסיף את הקטע בשני הימים ויש שנוהגים רק ביום הראשון.
  • בתפילה קוראים בתורה את פרשת מלחמת העמלק מתוך פרשת בשלח. בערים המסופקות יש נוהגים לקרוא בתורה רק ביום הראשון ויש שנוהגים בשני הימים.
  • לפי רוב עדות ישראל (למעט חלק מהאשכנזים) אומרים שיר של יום מיוחד לרגל הפורים (יש האומרים במקום השיר הרגיל ויש שבנוסף). הספרדים וגם האשכנזים ההולכים בשיטת הגר"א אומרים את מזמור כ"ב בתהילים. האיטלקים אומרים את מזמור ז', והתימנים אומרים את מזמור פ"ג. רוב עדות האשכנזים (חוץ מהנוהגים לפי מנהג הגר"א כאמור לעיל) לא אומרים מזמור מיוחד לפורים.
  • בניגוד לחגים אחרים, בפרט חנוכה, בפורים לא אומרים הלל. בתלמוד, במסכת מגילה נתנו לכך שלושה הסברים:
  1. הנס קרה בחוץ לארץ ולא אומרים הלל על נס שלא אירע בארץ יראל.
  2. מכיון שסיפור פורים, אף שסופו טוב, מותיר את היהודים נטולי עצמאות מדינית וכפופים למרות מלך זר.
  3. קריאת המגילה מהווה תחליף להלל.
 
 תחולת החג בערים מוקפות חומה

בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כדוגמת ירושלים ויריחו, נחגג החג בט"ו באדר, והוא קרוי "שושן פורים" או "פורים דמוקפין". גם בעיר שושן עצמה (שעל פי המסורת היהודית היא העיר המדאן) חוגגים את פורים בט"ו באדר, למרות שלא הייתה מוקפת חומה מימות יהושע.

בערים עתיקות בהן קיים ספק אם הייתה חומה מימות יהושע בן נון חוגגים את פורים בשני הימים, מספק. ואין מברכים על קריאת המגילה אלא בי"ד, לפי שהוא זמן קריאה לרוב הערים. בין הערים שקיים לגביהן ספק כזה הן רוב הערים הוותיקות בארץ ישראל, כגון צפת, טבריה, חברון ויפו. טבריה היא מקרה מיוחד כיוון שהספק לגביה הוא לא על היותה מוקפת חומה מימות יהושע, אלא האם הכנרת נחשבת כחומה של העיר. קיימות גם ערים בחוץ לארץ בהן חוגגים את פורים יומיים, כגון איזמיר שבתורכיה, חאלב שבסוריה ובגדאד שבעירק.

קיים דיון מפורט ודיעות שונות לגבי הנוסע בימי הפורים מעיר שאינה מוקפת לעיר מוקפת ולהיפך, והעושה כן עליו לשאול שאלת חכם כיצד לנהוג.

הקשר בין שושן פורים לערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון דווקא, בא לבטא את הזיקה לארץ ישראל ולכיבושה בידי יהושע שחילק את נחלאות השבטים

 

  מנהגי חג נוספים


 

 בעת קריאת המגילה, כאשר נקרא שמו של המן מרעישים המתפללים ברעשנים.

  • לבישת מסכות ותחפושות, מנהג שהחל בימי הביניים בונציה, כנראה בהשפעת הקרנבלים המקומיים. בהלכה, אחת ההתייחסות הקדומות למסכות מובאת ברמ"א, בו המסכות שמותרות מכונות "לבישת פרצופים".
  • נוהגים לחלק לילדים דמי כיס הידועים בשם דמי פורים או מעות פורים.
  • אכילת "אוזני המן", שהן עוגיות משולשות, ממולאות בפרג או במילוי אחר.
  • הצגות מיוחדות ליום, לרוב על אירועי המגילה, הקרויות "פורים שפיל". בישיבות נהוג למנות מבין התלמידים את "רב פורים", שבין היתר נתן דרשה פסדו-תורנית מצחיקה והוביל לאוירה מבודחת.
  • השבת שלפני פורים קרויה "שבת זכור", משום שקוראים בה בתורה את פרשת זכור שנזכרת בה מצוות מחיית זכר עמלק (סוף פרשת כי תצא), שלפי המסורת היה המן מזרעו.
  • יום י"ג באדר, ערב פורים, הוא תענית אסתר.

בתקופת היישוב ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל היה נהוג לקיים בפורים מצעד חגיגי ברחובות הערים בשם עדלאידע. תהלוכת פורים הראשונה נערכה בתל אביב בפורים תרע"ב (1912).

קהילות יהודיות שניצלו מפוגרומים הנהיגו פורים משלהם.

הלכות פורים נמצאות בשולחן ערוך חלק אורח חיים, סימנים תרפ"ה-תרצ"ז.

 


שירים לפורים                         פעילות וכיף לחג פורים
 
 יצירה לפורים                         פעילות לחג פורים 2  
 

 
     

 
ראשי  |  הנושא הנלמד  |  מערך שיעור  |  שירים  |  יצירה  |  רעיונות ליצירה  |  פעילות  |  משחקים  |  סרטון  
האתר נוצר ע"י גן פור יו- פורטל גני הילדים
פורטל גני הילדים המתמחה בתחומים הבאים : גן ילדים , משפחתון , צהרון , מעון , פעוטון , תינוקיה.
כניסות לעמוד:  49438