מועד החג

לפי ההלכה החג חל ביום ו' בסיון, שהוא היום החמישים ממחרת יום טוב ראשון של חג הפסח. לפי מסדרי הלוח העברי לעולם יחול חג השבועות בארץ ישראל באחד מהימים הללו: ראשון, שני, רביעי או שישי, ואילו בחוץ־לארץ, יום זה יהיה היום הראשון לחג, ולאחריו יחול יום טוב שני של גלויות.

על פי הקראים, מאחר שנכתב בפסוק "ממחרת השבת" הם מפרשים זאת כ"שבת בראשית" ולא "יום טוב" ולכן תמיד יחלו את הספירה ביום ראשון, ושבועות יחול גם כן ביום ראשון.

 
 שמות החג

לחג שמות אחדים:

  • שָבוּעוֹת על שם שבעת השבועות שסופרים מיום הנפת העומר עד חג זה. שם זה מופיע בתורה מספר פעמים.
  • חג הקציר, משום שבתקופה הסמוכה לחג זה היה מתבצע קציר החיטים שהיה מובא ל-ה' בתור מנחה. שם זה מופיע בשמות כ"ג: "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה".
  • חג הביכורים מפני שהיו מתחילים להעלות בטקס צבעוני ורב רושם את ביכורי האדמה לירושלים לבית המקדש. שם זה מוזכר בספר במדבר כ"ח, כ"ו: "וביום הבכורים, בהקריבכם מנחה חדשה לה'--בשבעתיכם". הבאת הביכורים מתוארת בספר דברים פרק כ"ו א' - ד' ובמסכת ביכורים.
  • עצרת - בתלמוד, בלשון חז"ל (משנה ראש השנה א, ב).
  • חג מתן תורה שם זה אינו מופיע בתורה, והוא ניתן בעקבות המסורת לפיה ביום זה נערך מעמד הר סיני, שבו אלוהים התגלה אל ישראל סביב להר במעמד נבואי-היסטורי חד פעמי, והורה להם את עשרת הדברות שלאחר מכן נחקקו על לוחות הברית שהושמו במשכן.

 

 ממנהגי החג

מנהג עתיק יומין הוא לקשט בירק את בתי הכנסת כסמל לביכורים ולחיטים ולהרמוניה עם הטבע, ובהקשר לאגדה המספרת שהר סיני ליבלב במהלך מתן תורה. הגר"א התנגד למנהג זה, משום שהוא דמה למנהג עץ חג המולד הנוצרי, אולם ברוב המקומות עדיין נוהגים בכך.

בליל החג נוהגים להשאר ערים וללמוד תורה במה שקרוי תיקון ליל שבועות. על פי המסורת, בני ישראל האריכו בשינה ולא התעוררו בזמן למתן תורה, ומשה היה צריך לעבור ולעוררם, וכתיקון התקבל המנהג ללמוד כל הלילה ולהיות ערים בבוקר ומוכנים ל"מתן התורה".

בתפילת שחרית נוהגים האשכנזים לומר את הפיוט אקדמות לפני קריאת התורה. חלק מהספרדים נוהגים לומר לפני קריאת התורה את הפיוט המכונה "הכתובה" (חובר על ידי רבי ישראל נג'ארה). פיוט זה מתאר את ה"כתובה" כביכול, בין הקב"ה (החתן) לבין עם ישראל (הכלה). קריאת התורה היא בפרשת יתרו, שבה מתואר מעמד הר סיני. המפטיר הוא בפרשת פנחס, והוא עוסק בחג הביכורים ובקורבנותיו. ההפטרה היא בתחילת ספר יחזקאל.

כמו כן נהוג לקרוא במגילת רות, העוסקת ברות, גיורת מואביה שהצטרפה לעם ישראל וממנה נולד דוד המלך. הסיבה הפשוטה היא שעיקר סיפור המגילה התרחש בתקופה זו של השנה, בימי קציר חיטים. כמו כן, יש הנוהגים לקשור את מלכות בית דוד שיצאה מרות אל מתן תורה, שבה הצטוו ישראל להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש". כמו כן, קריאתה דוקא בחג זה של קבלת תורה מדגישה את האוניברסליות של התורה, שכל הרוצה לקבל את התורה יוכל לעשות כן, גם אם הוא ממואב, עם שהיה אויב מר וקשה לעם ישראל באותה תקופה. בחו"ל, שם חוגגים את חג השבועות במשך יומיים, נהוג בקהילות הספרדיות לקרוא את חצי המגילה ביום הראשון ואת היתר ביום השני, ויש שאף נוהגים לתרגם אותה ללאדינו. האשכנזים קוראים את המגילה כולה ביום הראשון, ללא תרגום.

לפני תפילת מנחה אומרים הספרדים והתימנים את הפיוט "אזהרות" (חובר על ידי רבי שלמה אבן גבירול) שתוכנו מניית כל תרי"ג מצוות התורה (ראו: ספר המצוות לרמב"ם). בקהילות יהודי גאורגיה נוהגים שאחרי קריאתן קוראים את "עשרת הדברות". בחו"ל קוראים ביום הראשון את מצוות עשה וביום השני את מצוות לא תעשה. בחלק מקהילות צפון אפריקה קוראים פיוט אזהרות דומה שחיבר רבי יצחק בן ראובן.

נוהגים לאכול בשבועות מאכלי חלב (בין השאר, עוגת גבינה) ויש כמה סיבות בעניין. אפשר גם לקשור את עניין הצמחונות לכאן. לפי המסורת אחרי שישראל מתעלים למדרגה רוחנית-מוסרית גבוהה, והסתלקה זוהמתם וחזרו לשעה קלה למדרגה של אדם הראשון ולהרמוניה עם הבריאה, חוזר איסור אכילת בשר שהיה תקף עד ימי נח, וגם קשה להם לפגוע בבעלי חיים, שהקשיבו קשב רב למתן תורה כפי המתואר באגדה. יש הטוענים כי כאשר קיבלו תורה וקיבלו את האיסור של עירוב בשר בחלב, הכלים כולם הוטרפו ולכן לא יכלו לבשל ולאכול בשר, כי היו צריכים להכשיר את הכלים, או כי לא היו בקיאים בהלכות שחיטה.

 

 ביכורים

החל מראשית ההתיישבות החדשה בארץ ישראל נוהגים לערוך, בעיקר ביישובים החקלאיים (מושבים, קיבוצים וכפרים), טקסי הבאת ביכורים, שבהם חוגגים גם את סוף הקציר. בטקסים אלו נוהגים להעלות מופע חגיגי עם שירים, ריקודים, תהלוכה של כלים חקלאיים מקושטים ועוד.

 

דינים

דיני הביכורים מפורטים במשנה במסכת ביכורים. שם נעשות אבחנות רבות מי ראוי להביא ביכורים, ממה ומתי. בין היתר מתואר שמביאים ביכורים רק משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל, ושארץ ישראל הייתה מחולקת ל24 מחוזות, וכל מחוז היה מביא בקהל רב את הביכורים בזמן שהבשילו באותו אזור, כך שהיו 24 הבאות ביכורים בתקופה של כמה חודשים בכל שנה. הבאת הביכורים נעשתה רק בין חג השבועות לחג הסוכות. ויש עוד כמה דברים מהמקרא שנראה אותם בהמשך ב"המקור מן התורה".

 
 

 המקור מן התורה

על פי המתואר במקרא, היה מביא הביכורים אומר לפני הכהן בבית המקדש, את "מקרא ביכורים":

"וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֵן, אֲשֶׁר יִהְיֶה, בַּיָּמִים הָהֵם;
וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, 'הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי-בָאתִי אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ.'
וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא, מִיָּדֶךָ; וְהִנִּיחוֹ--לִפְנֵי, מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ.
וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ: 'אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט; וַיְהִי-שָׁם, לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב. וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים, וַיְעַנּוּנוּ; וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ, עֲבֹדָה קָשָׁה. וַנִּצְעַק, אֶל-ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ; וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת-קֹלֵנוּ, וַיַּרְא אֶת-עָנְיֵנוּ וְאֶת-עֲמָלֵנוּ וְאֶת-לַחֲצֵנוּ. וַיּוֹצִאֵנוּ ה', מִמִּצְרַיִם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, וּבְמֹרָא גָּדֹל--וּבְאֹתוֹת, וּבְמֹפְתִים. וַיְבִאֵנוּ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה; וַיִּתֶּן-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. וְעַתָּה, הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי, ה';'
וְהִנַּחְתּוֹ, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ. וְשָׂמַחְתָּ בְכָל-הַטּוֹב, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ--וּלְבֵיתֶךָ: אַתָּה, וְהַלֵּוִי, וְהַגֵּר, אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ."
 

 מקור השם חג השבועות

שהוא חל בדיוק שבעה שבועות מהיום השני של חג הפסח, התייחסות לכך אנו מוצאים בתורה, בספר ויקרא כ"ג,16: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה". חג השבועות יונק את מהותו מחג הפסח, שכן בחג הפסח אלוהים גאל את העם היהודי גאולה פיזית מעבדותם של בני ישראל במצרים אך השלים את תהליך הגאולה רק בחג השבועות, שכן ביום הזה אלוהים נתן את התורה לבני ישראל (במעמד הר סיני) בכדי לשמור על ערכי מוסר וחברה נעלים ובכך גאל את העם מבחינה רוחנית. לכן, חג השבועות נקרא גם חג מתן תורה.

חג השבועות הוא אחד החגים הקדומים ביותר ביהדות והוא אחד משלושת הרגלים שהם שלושת החגים החשובים היותר ליהדות. פסח, שבועות , וסוכות. חג השבועות הינו השני משלושת הרגלים (רגל = פעם) מאחר ומתחילים לספור את החגים מפסח (ראש השנה ע"פ התורה) .
ראשי  |  שירים  |  יצירות לחג  |  שבעת המינים  |  מגילת רות  |  תמונות ומתכונים        
האתר נוצר ע"י גן פור יו- פורטל גני הילדים
פורטל גני הילדים המתמחה בתחומים הבאים : גן ילדים , משפחתון , צהרון , מעון , פעוטון , תינוקיה.
כניסות לעמוד:  17856